טהרת המשפחה

לימוד והדרכה

קדיש

אמירת קדיש לעילוי נשמה

הכשרת מטבחים

אוכל כשר מתחיל במטבח

מרכז החסד

חלוקת מזון לנזקקים

חגים ואירועים

פעילות ואירועים במעגל השנה

כולל ל’גיל הזהב’

שיעורי תורה לפנסיונרים

מועדון 13

לימוד והכנה לבר מצווה

תפילין ומזוזות

בדיקה ורכישה

רעיון החודש

החודש השלישי – שלום ושלימות

חכמינו ז"ל מציינים כי את התורה המשולשת (תורה, נביאים וכתובים) נתן הקב"ה לעם משולש (כוהנים, לויים וישראליים) בחודש השלישי (ניסן, אייר- סיון) באמצעות משה רבנו שהיה השלישי (מרים, אהרן – משה)
הדגש של חז"ל על מספר שלוש בהקשר זה – מחייב עיון והתבוננות בפשר הדבר. סוף-סוף יכולנו למצוא חלוקה במספרים אחרים כגון: התורה – לכ"ד (24) ספרים, עם ישראל – לי"ב שבטים, חודש סיון – התשיעי לתחלת השנה שהיא חודש תשרי, וכיו"ב.
אלא שהמספר שלוש מאפיין ענין מהותי ויסודי הקשור בעצם ענינה של התורה ועינו של עם ישראל. המספר שלוש מסמל – אחדות ושלום, המושגת על-ידי התורה, ולכן קשור מתן-תורה למספר זה, והוא חל "בחודש השלישי".
כיצד?
כאשר דבר מסויים מופיע במספר אחד ובודד, אין כמובן כל התנגשות וכל ניגוד, שכן הוא נמצא לבדו. לכשאין ניגוד אין "שלום" ואין צורך בשלום. כאשר מופיעים לפנינו שני דברים שונים, הרי הם מנוגדים ונפרדים, וברור שאין כאן שלום, רק כאשר בא גוף שלישי, המקשר בין שני גופים שונים, נוצר, כביכול, שלום.
קיימת "מחלוקת" מתמדת בין הגוף לבין הנשמה, בין הגשמיות לבין הרוחניות. התורה "באה לעשות שלום בעולם", כלומר – היא יוצרת את הקשר בין הגוף לבין הנשמה, בכך שהיא ממלאת את שליחותה האלוקית והיא משעבדת את הגוף לשרות הנשמה. אז מושגת כל מטרת בריאת העולם וירידת הנשמה לתוך הגוף, שהיא – לזכך את חומריות העולם, לעשות את הגשמיות כלי לאור הרוחניות, ולהביא לידי השכנת השכינה האלוקית בתוך עניני העולם הזה. כל זה נעשה על-ידי התורה, הכוללת קיום מצוות באמצעות דברים גשמיים ובאמצעות אברי הגוף.
השלום הזה הוא הוא, בעצם, השלימות של הבריאה, השלימות של האדם ושל שליחותו האלוקית בעולם. על-ידי "שלום" זה, שבין הגוף לבין הנשמה (באמצעות ניצול הגוף והגשמיות לענינים האלוקיים), נוצרת הרמוניה ושלימות באדם ובעולם כולו, שוב אין כאן חצאיות והפרדה בין חלקי האדם או בין חלקי הבריאה. הכל יחד פועל במשותף ובאחדות כדבר אחד למען המטרה האלוקית המשותפת – איחוד כל פרטי הבריאה לקשירתם אל מקורם האלוקי.
"לעשות שלום בעולם" – פירושו שגם העולם, לכשעצמו, הנראה כסותר ומנוגד לכל תוכן רוחני-אלוקי ("עולם" מלשון "העלם", משום שהוא מעלים ומסתיר את האור האלוקי), יהווה מכון לשבתו של הקב"ה ו"יחיה בשלום" עם האור האלוקי הנמצא בו, בכך שהוא ישרת את הענין הרוחני-אלוקי, ואת הבאת השכינה לידי התגלות. זה גם ענינה של "אחדות הבורא", להכיר בה' אחד, להביא לידי כך שהאור האלוקי יתאחד ויאחד את העולם כולו באופן שאור זה יוכר בגלוי בתוך המציאות.
ההדגשה על המספר שלוש, בהקשר עם מתן תורה, באה לציין תוכן עיקרי זה, ומשמשת הוראה לכל יהודי, לחתור לשלום בין כל עניניו הגשמיים לבין הרוחניות, על-ידי קיום התורה והמצוות (במכשירים הגשמיים ואברי הגוף), ולהגיע בכך לשלימות, שלימות של אחדות מליאה. אחדות זו, שבין הנשמה לבין הגוף, מתפשטת להיות לאחדות בין כל חלקי העם כולו.

* *

השלימות והרמוניה באדם עצמו ובעם – מביאות לידי קיום המצוות והחזקת היהדות בקומה זקופה ובהרגשת שלימות.
מכאן גם נובע הצורך לשמור על שלימותה של ארצנו הקדושה, ולמנוע כל פגיעה בה ח"ו, במחיר של "שלום" כוזב ומזוייף. השלום האמיתי בא רק על-ידי השלימות. הבטחון והשלום יבוא על-ידי "בחוקותי תלכו" שעל כך הובטח "ונתתי שלום בארץ". השלימות הרוחנית תביא את השלימות הגשמית ושלימות שניהם יחד. השלום הפנימי – בתוך היהודי עצמו (בין הגוף ובין הנפש)ובתוך עם ישראל (בין חלקי ופרטי העם) – כשהכל מתאחד יחד לקליטת האור האלוקי הגנוז בתורה, שלום אמיתי זה, הוא שיביא גם את השלום החיצוני כשכל האויבים ישלימו ויכנעו לעובדה כי ארץ הקודש כולה שייכת בשלימותה לעם הנבחר בשלימותו.
אז – "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך", כשהגויים רואים על היהודי שהוא שייך לעם ה' – "ויראו ממך". לא זו בלבד שאין הם מתנכלים לו, אלא שאף יראים ומפחדים ממנו, מאחר שהוא קשור קשר הדוק לה' ולתורתו, "והיו מלכים – אומניך, ושרותיהם – מניקותיך". כאשר "ה' עוז לעמו יתן", כשבני ישראל נוהגים על פי התורה והעוז שבה, אז "ה' יברך את עמו בשלום", כפי שזה היה במעמד מתן-תורה, כמסופר ע"י חז"ל.
ואז יקויים "ושכבתם ואין מחריד" ו"אולך אתכם קוממיות"

הרעיון מיוסד על שיחת ראש-חודש סיון ה' תשל"ט